#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. 1 הלוקח תאנים מע&quot;ה במוקם שרוב בנ&quot;א דורסים מה דינם לענין מעשר ואלו ג' הלכות ש&quot;מ?	"איתא בברייתא אוכל מהם עראי ואם קבע עליהם מעשרם דמאי.<p dir=""rtl"">ש&quot;מ מקח אינו קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו וכן פסק ר' יוחנן אבל יש תנא במשנה שחולק. ש&quot;מ רוב ע&quot;ה מעשרים, וש&quot;מ מעשרים דמאי מע&quot;ה אפ' בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</p>"	ביצה לה.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: 2 'משלין פירות' מאן דתני משילין, משחילין, משירין, משחירין, מנשירין, מדוע אינו משובש?	"משילין - &quot;כי ישל זיתך&quot;.<p dir=""rtl"">משחילין - כדתנן 'השחול והכסול' שחול הינו שנשמטה יריכו.</p><p dir=""rtl"">משירין - כדתנן 'נזיר לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשיר את השער'. </p><p dir=""rtl"">משחירין - כדתנן 'השחור והזוג של ספרים'.</p><p dir=""rtl"">מנשירין - כדתנן 'מי שנשרו כליו במים מהלך בהם ואינו חושש' אי נמי מדתנן 'איזהו לקט הנושר בשעת הקצירה'.</p>"	ביצה לה:		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: 3 'משילין פירות דרך ארובה ביו&quot;ט', 'מפנין ד' וה' קופות של תבן בשבת', בשבת התירו רק ד' וה' ולא את האוצר, ביו&quot;ט אסרו מגג לגג ולשלשל בחלונות, האם נותנים את של זה בזה ושל זה בזה ומה הם צדדי הספק?	"בשבת איתא שרק ד' וה' מותר, ביו&quot;ט - אמר רב אסי שה&quot;ה, ואינו מוכח דאיכא למימר שכאן שאין ביטול בית המדרש יתירו פחות, א&quot;נ כאן יתירו יותר משום הפסד ממון.<p dir=""rtl"">בשבת איתא שלא יגמור את כל האוצר משום אשווי גומות, ביו&quot;ט - יש להסתפק שיו&quot;ט יותר קל ולא חששו, לאידך ק&quot;ו אם במקום ביטול ב&quot;ה החמירו כאן ודאי שיחמירו.</p><p dir=""rtl"">ביו&quot;ט אמר רב נחמן (וכן בברייתא) לאסור מגג לגג, בשבת - יש להסתפק האם דוקא ביו&quot;ט החמירו שלא יבוא לזלזל בו, או אדרבא אם במקום הפסד החמירו ודאי שלא במקום הפסד.</p><p dir=""rtl"">ביו&quot;ט איתא בברייתא שלא ישלשלם בחבל בחלונות ויורידם בסולם, בשבת - יש להסתפק האם דוקא ביו&quot;ט החמירו דליכא ביטול ב&quot;ה אבל בשבת יקילו, או אדרבא אם החמירו במוקם הפסד פירות ודאי שיחמירו שלא במקום הפסד.</p>"	ביצה לה:		חמישי
